המסע לחקר העצמי או המסע הרוחני

על פי היוגה סוטרה של פטנג'אלי, הניאמה ה- 4 (הצלע השניה מתוך 8 צלעות האשטנגה יוגה) מדברת על לימוד הטקסטים הקדושים ועל מסע לחקר העצמי. אבל מה זה בדיוק המסע הזה?

אם אתם מתרגלים יוגה אצלי, אני יכולה לאמר לכם די בודאות שאתם כבר פוסעים בנתיב הרוחני או במסע לחקר העצמי, בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לאו. אני זוכרת את עצמי, לפני כ- 10 שנים מגיעה לשיעורי היוגה הראשונים שלי, כמו רובנו, בחיפוש אחר פעילות פיזית, (כי תמיד עסקתי בספורט ובריקוד) שתתן לי עוד משהו. מה בדיוק? את זה עוד לא ידעתי.

החשיפה הראשונה שלי ליוגה הייתה דוקא בחדר הכושר, שם נחשפתי לאורנית, מורה מקסימה ומקצועית, רקדנית, ששילבה יוגה ופלדנקרייז. אורנית לימדה אותי קודם כל להיכנס פנימה ולהקשיב לגוף, לא להתעניין במה שהאשה ששוכבת לידי עושה או לא עושה. זו הייתה ההתחלה, הזרעים הראשונים. משם המשכתי אל ה"בריגו יוגה" שהעבירה ליאת ישי, שלקחה אותי מהתרגול הפיזי אל התרגול המדיטטיבי ואל נפלאות הפילוסופיה של היוגה. אני זוכרת את עצמי כ- 7 שנים אחורה, יושבת ומקשיבה בפעמים הראשונות למושגים מהפילוסופיה של היוגה שנשמעו לי ממש כמו סינית וחושבת לעצמי על מה היא מדברת. אבל כבר אז זה נשמע מסקרן ומעניין והיום אני מוצאת עצמי יושבת בתחילת שיעורי היוגה ומנסה לשתול בך המתרגל/ת, את אותם זרעים. זרעי מודעות, זרעי רוחניות, קרא להם איך שתרצה.

דורית בר היקרה, אמרה בסדנת נובמבר ש"רוחניות זה החיים עצמם" ואני נוטה להתחבר לפרוש הזה שלה. לגדל את הילדים שלי זו לא עשייה רוחנית? להשקיע בזוגיות זו לא רוחניות? הרוח נמצאת בכל, גם בחומר. והנתיב הרוחני, הוא הדרך שכל אחד מאיתנו עושה בחייו על מנת להיעשות אדם שלם יותר, אדם טוב יותר. למיקומנו על הנתיב הרוחני אין שום קשר להשכלה,רמת הכנסה, גיל או כל פרמטר אחר. הוא כן יכול להיות מושפע או מואץ ממהלך החיים שלנו או ממשברים שחווינו. אבל מרגע שעלינו על הנתיב הזה ואנו מודעים לכך, יש לנו מחוייבות להמשיך ולהתקדם בו ולמשוך כמה שיותר אנשים שיצטרפו אלינו למסע, כל אחד מהמקום שבו הוא נמצא.

אני אוהבת לדמות את האנשים בעולם מפוזרים על פני פירמידה. כאשר האנשים המוארים המועטים בעולם, נמצאים בקצה הפירמידה למעלה ומושיטים יד לקצת יותר אנשים שנמצאים רמה אחת מתחתם. אנשים אלו מושיטים ידם להרבה יותר אנשים אשר נמצאים רמה אחת  מתחת וכך הלאה. בבסיס הפירמידה יש הכי הרבה אנשים שמחכים שמישהו יושיט להם יד מהרמה מעליהם ויעלה אותם על השביל, לעבר המסע לחקר העצמי או המסע הרוחני.

הפוסט הזה פורסם בתאריך Uncategorized. קישור קבוע.

סגור לתגובות.